<h1>שו"ת הר"י מיגש סימן ז'</h1>
<h2>דף קלד:</h2>
[כי אתא רבין, אמר קמה אקמה רמי ליה]. מכמה שני הוה קשיא לן ולא קמנן על פירושה, משום דלא אשכחן משנה ולא ברייתא דאיכא למשמע מינה לענין קמה שספיקתה לקולא, כי היכי דלירמי עלה מהאי מתניתין דחורי הנמלים שבתוך הקמה דקתני שספק לקט לקט. ובימי רבינו הרב ז"ל אסתתמא לן טובא ולא איתברר לן פירושא, מיהו לבתר כמה שני איתחזי לן דאיכא לפרושי הכי. דכיון דקתני במתניתין [ע"א] גר שנתגייר והיתה לו פרה ושחטה אם עד שלא נתגייר נשחטה פטור, ואם משנתגייר נשחטה חייב ואם ספק פטור. איכא למשמע מינה נמי דגר שנתגייר והיתה לו קמה נקצרת, אם עד שלא נתגייר נקצרה פטורה מן הלקט, ואם משנתגייר נקצרה חייבת בלקט, ואם ספק פטורה. והיינו דכי אתא רבין אמר קמה אקמה רמה ליה, כלומר, האי דרמי ליה רשב"ג לרבי יוחנן לאו קמה אפרה הוא דרמי ליה אלא קמה אקמה הוא דרמי ליה, וה"ק ליה, תנן גר שנתגייר והיתה לו פרה, נשחטה אם עד שלא נתגייר נשחטה פטור ואם משנתגייר נשחטה חייב ואם ספק פטור, וממילא שמעת מדאמרינן לענין פרה אם ספק פטור, לענין קמה נמי אם ספק פטור, אלמא ספק לקט לקולא, ורמינהי חורי נמלים שבתוך הקמה וכו' עד ר"מ אומר כולה לעניים שספק לקט לקט, ועלה אמר ליה אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה. ואיכא לפרושי קמה אקמה רמי ליה דאמתניתין גופה דחורי נמלים קאי, ואיהו הוא דקא רמי ליה אהדדי, דקתני בה שלאחר הקוצרים העליונים לעניים והתחתונים לבעל הבית, והכי הוא דקאמר ליה מיכדי תרוייהו ספק לקט נינהו, משנתינו דקתני העליונים לעניים אלמא ספיקא לחומרא, ומשנה דקתני התחתונים לבעל הבית אלמא ספיקא לקולא. ופירושא קמא מתחזי לן דמסתבר טפי מהאי פירושא בתרא.
